לקות למידה הינה לקות חברתית, קוגניטיבית ונוירולוגית (טיעונים שמסבירים כל מרכיב). "לקוי למידה הוא מונח כללי שמתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות, המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשב, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלה הן פנימיות לפרט, ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית…" (NJCLD,1994).

המונח "לקות למידה" ידוע כתסמונת הטרוגנית, כלומר, תסמונת בעלת לקויות רבות ומגוונות בסיבתיות. כדי להבין את תפקודם של תלמידים עם לקויי למידה, מתייחסים למודל התפתחותי רב-ממדי הכולל מספר מרכיבים חשובים והם:

א). מרכיב ניורו- פסיכולוגי;
ב). מרכיב קוגניטיבי;
ג). מרכיב חברתי.

כל מרכיב הוא בעל השפעה על קיומן של לקויות הלמידה אצל הילד, כל מרכיב משפיע וגם מושפע מהמרכיבים האחרים, ולכן דילמה, שלקות למידה הינה לקות חברתית, קוגניטיבית ונוירולוגית קיימת ואפשר להסכים עמה. 

חשוב לציין, שהספרות המקצועית שופעת בטיעונים רבים המסבירים מרכיב נוירולוגי. יש התייחסות למקור הליקויים והוא דיספונקציה נוירולוגית מרכזית. ישנם שני אלמנטים עיקריים ומשותפים להגדרות שונות של "לקות למידה" והם: הפרעות אלו הן פנימיות לפרט ומניחים כי הן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית במערכת העצבים. "קיימים תהליכים נויר-ביולוגיים הנמצאים ביסוד ההתנהגות וליקוי הלמידה"(מרגלית וטור- כספא, 1998).

ישנן בדיקות לא חודרניות המאפשרות לבדוק את מבנה המוח ותפקודו להבנת ליקויים התפתחותיים כמו לקויי למידה. "הבסיס הראשוני של קשיי התלמידים הוא קיום ליקויים נוירולוגיים או שונות נוירולוגית"(מרגלית- כספא, 1998).

מספר סימנים מעידים על חשיבותו הרבה של האלמנט הנוירולוגי:

התחום הנוירולוגי מפותח מאוד במערכות אבחון ובדיקה. מערכות אלו עומדות לרשות אבחנת לקות למידה שנים, כמו E.G, בדיקת סימנים נוירולוגיים רכים, בדיקת C.T ,בדיקת ה- PET ואחרות.

ישנם שני גורמים מרכזיים שמשפיעים על התפתחות התפקוד המוחי:

א). שוני מולד-גנטי/ תורשתי;
ב). שוני סביבתי.

יש לציין שהתפתחות של המוח מושפעת משני גורמים במשולב: מהמבנה ומן ההתנסויות (מרגלית וטור- כספא, 1998). קיים קשר בין לקויות למידה ותפקוד מוחי.

תחום קוגניטיבי:

בפגיעה בתפקודים קוגניטיביים חשוב להתמקד בשלושה תחומים עיקריים:

• עיבוד טמפורלי
• לקות בעיבוד פונולוגי
• קשיים בזיכרון ובתהליכי אוטומטיזציה

1. עיבוד טמפורלי – מה מאפיין תלמיד עם ליקויי למידה?

• קצב איטי בביצוע תפקודי קריאה וכתיבה;
• קושי בביצוע מהיר של מטלות קוגניטיביות;
• קושי במתן שמות וכינויים ברצף(צבעים, אותיות);
• קצב ביצוע איטי ביחס לבני גילו.

קיים קשר בין קשיים של ילדים בגיל הגן בשיום מהיר של צבעים ואותיות לבין קשיי קריאה בבית הספר (Wolf ,1991)

• קושי בעיבוד מידע חושי קולי המציג ברצף מהיר(דיבור);
• קושי בעיבוד גירויים מהירים, בעיקר של עיצורים בסיסיים.

2. לקות בעיבוד פונולוגי

המודעות הפונולוגית והפרעה בעיבוד פונולוגי הם נושאים מרכזיים המאפיינים תלמידים עם ליקויי למידה.

לקות במודעות פונולוגית מתייחסת לבאים:

• קושי ביכולת לקשר בצורה אוטומטית בין צליל לתכנים: לפרק מילים למרכיביהן הצליליים ולצרף צלילים למילים;
• קושי בהבחנה של המרכיבים הפונולוגיים של המילה וכתוצאה מכך קשיי פענוח בקריאה וקשיים בתחום הבנת הנקרא.

ילד הסובל מליקויי למידה מתקשה לקשר בין צורת האות לבין הצליל שלה (הפונם), לערב ולצרף צלילים למילים. היכולת לפרק מילים למרכיביהן (לצלילים), ולצרף צלילים למילים חסרה אצלם. על כן, ליקויים בתהליכים פונולוגיים הם הסיבה לליקויי קריאה.

3. קשיים בזיכרון ובתהליכי אוטומטיזציה
   זיכרון מיידי וזיכרון עבודה – מה מאפיין ילדים לקויי למידה?

• קושי בתהליכי הזיכרון של עיבוד מידע;
• יכולת מוגבלת בזיכרון לטווח קצר;
• חוסר יכולת בקבלת מידע בתהליכי הקשבה;
• קושי בזיכרון עבודה (זיכרון עבודה – working memory – היכולת בו זמנית לאגור מידע ולעבדו).

תהליך אוטומטיזציה. מה מאפיין ילדים לקויי למידה?

• קשיים בתהליכי האוטומטיזציה (אוטומטיזציה של זיהוי מילים);
• חוסר יכולת לבצע תהליך (כמו קריאה) ברמה אוטומטית;
• חוסר יכולת לבצע תהליך באופן מהיר ומדויק (קריאה);
• השקעת מאמצים רבים בתהליכי הקריאה;
• קושי ביצירת אוטומטיזציה של מיומנויות (קוגניטיביות, מוטוריות);
• חוסר יכולת ריכוז בתפקודים מורכבים המחייבים הבנה והמשגה;
• פגיעה בהבנת הנקרא, בכתיב ובכתיבה.

תחום חברתי:

ילד לקוי למידה מגלה קשיים לא רק בתחום הקוגניטיבי, אלא גם בתחום החברתי, שבא לידי ביטוי בהתנהגותו בבית הספר, בכיתה ובחברת הילדים.

מה מאפיין תלמיד עם ליקויי למידה?

• דחייה חברתית על ידי בני גילו;
• קשיי הסתגלות, קשיים רגשיים;
• תחושת בדידות גבוהה וכעס על בית הספר;
• ניתוק חברתי מחברים ומהסביבה;
• חוסר ביטחון, חרדה, דיכאון, נוקשות, העדר הסתגלות חברתית;
• אי- מסוגלות;
• דימוי עצמי נמוך, הערכה עצמית נמוכה;
• הפרעות בהתנהגות;
• קושי ביצירת קשיים חברתיים

ניתן להביא שני הסברים למאפיינים הללו של ילדים לקויי למידה:

הראשון – מתייחס " לתפקוד הפסיכו-חברתי ולבעיות התנהגות כאל ביטוי לבעיה משנית, המתפתחת בעקבות הבעיה הראשונית של "לקות למידה"(מרגלית וטור- כספא, 1998). לטענתי, הילד לקוי הלמידה שסובל מקשיים בלימודים ולא מסוגל להתקדם מפתח רגשות של תסכול, חוסר אונים, דימוי עצמי נמוך ומכאן השלכות על התחום החברתי, אם זה דחייה על ידי החברים או התנהגות בוטה בכיתה בעת השיעורים.

השני – מתייחס "לבסיס הליקויים החברתיים, לליקויים בתהליכי הקוגניציה החברתי – תהליכים שהתלמידים קולטים, מייצגים, מפרשים ומקנים באמצעותם משמעות לעולמם החברתי" (מרגלית וטור- כספא, 1998).

"המקור לבעיות הפסיכו-חברתיות של תלמידים עם ליקויי למידה היא לקות נוירו-פסיכולוגית, העומדת גם בבסיס הקשיים הלימודיים של תלמידים אלה"(מרגלית וטור- כספא,1998). לילידים ליקויי למידה-"קשיים משמעותיים בכישורים חברתיים"(שרונה,1998). "המונח "כישורים חברתיים" כולל משתנים אישיותיים, קוגניטיביים, התנהגותיים הקשורים להסתגלות הפרט לחברה" (שרונה, 1998). משתנים אישיותיים אחרים הם "חרדה והקשר שלה לדימוי עצמי"(שרונה, 1998).

לאחר כל האמור לעיל ניתן להסיק כי לקות למידה הינה למעשה רצף משולש של השפעות נוירולוגיות, קוגניטיביות וחברתיות המשפיעות זו על זו.

ביבליוגרפיה:

1. דרעין,ע., (1984). נוירופסיכולוגיה והילד החריג. הוצאת הקיבוץ המאוחד

2. מרגלית, מ., טור-כספא, ח., (1998). ליקויי למידה: מודל נוירו-התפתחותי רב-ממדי. מקראה. חינוך פרטים עם בעיות למידה, עמ'14-26.

3. שרוני,ו., (1998). מאפיינים חברתיים ורגשיים של ילדים בעלי ליקויי למידה. מקראה. חינוך פרטים עם בעיות למידה, עמ'67-69.